יום שלישי, 31 בינואר 2012

כסף גדול

בנק ישראל יחל להנפיק את שטרות הכסף החדשים והמדוברים כל כך כבר מהאביב הקרוב. כך התבשרנו בימים האחרונים. על השטרות החדשים יופיעו אנשי רוח במקום פוליטיקאים; על שטר עשרים השקלים תופיע רחל המשוררת, על שטר החמישים יופיע שאול טשרניחובסקי, על שטר מאה השקלים תופיע לאה גולדברג ועל שטר המאתיים יזכה למקום של כבוד נתן אלתרמן. מלבד השינוי בדמויות, גם צבעי השטרות יוחלפו ביניהם. בנוסף, השטרות החדשים יודפסו על נייר ולא על פלסטיק כמו שתוכנן, בגלל עלויות ייצור גבוהות ובלאי גבוה מהמצופה בשטרות הפלסטיק.
אך אין ספק שההברקה הגדולה של אנשי הפיתוח בבנק ישראל היא ההחלטה להנפיק את השטרות החדשים בארבעה גדלים שונים, כאשר השטר הגדול ביותר בסכומו הוא גם הארוך ביותר, או ליתר דיוק 15 ס"מ במקום 14 ס"מ גודל השטר נכון להיום. המטרה על פניו טובה, לאפשר לכבדי ראיה ומבוגרים להבדיל בין השטרות ביתר קלות. אבל לשים את הרעיונות האופטימיים בצד, מה שנקבל באמת יהיה גל הוצאות במיליארדי שקלים של הבנקים ושל גופים מסחריים בכדי להיערך לשינוי הזה. החלפת כל הכספומטים לכאלו שיתמכו בשטרות הגדולים, התאמת כל מכונות השתייה והמכונות האוטומטיות, החלפת מכשירי ספירת הכסף בבנקים, בדואר, בבתי הקולנוע ובכל מקום בו עד היום היה נהוג לספור, למשוך או להפקיד כסף בצורה המוכרת.
וכאן עולה בי תהייה על המטרה האמתית שלשמה הוכנס השינוי בגודל השטרות, שהוא לכשעצמו כה מזערי וזניח שכאשר אדם עיוור יוציא חבילת כסף מקופלת מארנקו, סביר מאוד להניח שהוא לא ידע להבחין האם השטר המקומט שהוא מחזיק ארוך בפחות מסנטימטר משטר אחר, אלא אם אותו עיוור נוהג לסדר את כל השטרות שלו בסדר יורד מגדול לקטן לפני שהוא יוצא מהבית, מה שלא ניראה לי סביר.
האם שינוי זה באמת נועד להקל על חייהם של מי שלעולם לא הקימו מחאה על כך שגודל השטרות מפריע להם? או שמה השינוי דווקא נועד להעשיר את קופת המדינה על ידי גרירה של המשק כולו להוצאות לא מתוכננות, שבדרך זו או אחרת תכניס מיליארדי שקלים לקופת המדינה?
את מלאכת ההרהור אשאיר לכם. "ישראבלוף" כבר אמרנו?



יום חמישי, 26 בינואר 2012

מתחילים

כחובב טכנולוגיה וכמי שמתכנן לכתוב כאן רבות בהמשך על חידושים טכנולוגיים שימושיים יותר ופחות, די הצלחתי להפתיע את עצמי שכל עניין הבלוגים הצליח באופן לא ברור לחלוף על פני. אבל היי, מה זה משנה? עכשיו שיש לי USER ומשהו שניראה כמו בלוג, אני בדרך הנכונה לתהילת עולם!

כמובן שעם ריבוי הבלוגים, או כפי שתוארו בסרט "התפשטות" על ידי אחת הדמויות כ"גרפיטי עם פיסוק", הנחת היסוד שלי היא שלא אראה מעצם הכתיבה שקל מעופש אחד, אבל לפחות יהיה לי איפה להוציא את האג'נדה המתגבשת שלי על מה שקורה בעולם שלנו, ולא , אני לא מדבר על מה שקורה בבית האח הגדול (מעניין יהיה ללכת לפוסט הזה בעוד שנתיים שלא יזכרו את התכנית הזו, טוב אני לא מאמין לעצמי אפילו) או בערוץ הכנסת. הכתיבה בבלוג שנכנסתם אליו הולכת להתמקד בחיים. בחיים שלי, בחיים שלכם ובכל מה שקשור ולא קשור לזה.
אלעד על המקשים, יצאנו לדרך.